<h1>רבינו ירוחם נכ"ב ח"ב</h1>
<h2>דף ז:</h2>
ברכ' אירוסין מברכין אותה קודם נתינת הקדושין כדאמרי' כל המצות כלן מברך עליהן עובר לעשייתן וכן כ' ברי"ף בתשובה והרמב"ם והתו' כתבו דמברכין אותה אחר נתינת הקדושין שמא תחזור היא בה ונמצאת ברכה לבטלה ועוד שאין מברכין לקדש האשה כמו שעושי' בשאר מצות על עשיית המצוה הילכך לא דאמי לשאר ברכו' שאנו מברכין על המצות.
<h2>דף קב:</h2>
אין לברך ברכת אירוסין ונשואין על כוס אחד שהן חבילות חבילו' כך כתבו המפרשים. ור"ת אמר שצריך ב' כוסות לפי שמברכין ברכת ארוסין בבית ארוסים וברכת נשואין בבית חתנים. ועוד כי לפעמים אדם מקדש אשה ונושאה לאחר זמן מרובה. וגם יש מקומות שנהגו לקרות הכתובה בנתים ולפי' צריך ב' כוסות ורבי' משולם הנהיג לברכם שתיהם בכוס אחד ולא דמי לקדש ולבירך בכוס אחד דהתם הכל שני דברים והכא הכל אחד וראשון נראה עקר וכן ראיתי המנהג בכל המקומות.
מן הדין הוא לברך ברכת המזון בכוס אחד ושבעה ברכות בכוס אחר כדאיתא דברכת המזון וקדוש' תרי מילי נינהו והן בכאן ולא נהגו כן אלא על כוס אחד דמאח' שאין נוהגין לברכן אלא בסעודה חושבין ברכת המזון וז' ברכות לדבר א' אבל בתוספות כתבו שאין אומרין על כוס של ברכת המזון ו' ברכות של חתן אלא מביאין כוס אחר ואחר שגמר ברכת המזון על כוס אחד לוקח כוס אחר ומברך עליו ששה ברכות של חתן וחוזר ולוקח כוס של ברכת המזון ואומר עליו בורא פרי הגפן ואל יהי קשה בעיניך שאין אומרין בורא פרי הגפן על כוס של ששה ברכות כדאמרינן [פסחים ק"ג ע"ב] רב אשי בריך אכסא קמא ותו לא בריך וכן המנהג בכמה מקומות וסמכו על ההיא דאיתא כשקדש עליו היום והיה עומד בסעודה שאומר על כוס א' ברכת מזון ועל השני קדוש כמו שכתבתי בקדוש בדין אם התחיל לאכל בערב שבת וכו'.
